לידה מוקדמת, מוגדרת ככל לידה לפני 37 שבועות הריון מלאים, מבלי קשר למשקל הלידה. לידה מוקדמת היא סיבוך משמעותי וככל שהלידה מוקדמת יותר כך הסיכון ליילוד עולה.
אחד הסימנים המרכזיים של לידה מוקדמת זה הופעת צירים מוקדמים, אך זהו שלב שבו קשה יותר לעצור כבר את הלידה המוקדמת. משום כך, הדבר המרכזי שיש לשאוף אליו הוא מניעת לידה מוקדמת ככל הניתן, בשלבים מוקדמים ככל הניתן, עוד לפני שחלילה מופיעים צירים מוקדמים או סימנים אחרים של לידה מוקדמת.
כדי למנוע לידה מוקדמת, על הרופא/ה שלך לדעת לזהות האם את בסיכון ללידה מוקדמת. לכן, השאלה הנשאלת עבור כל אישה בכל הריון - האם קיים סיכון גבוה ללידה מוקדמת? כל אחד ממספר גורמי סיכון מוכרים מהווה תוספת סיכון ללידה מוקדמת. כל גורם בפני עצמו מהווה תוספת סיכון קטנה ללידה מוקדמת, אך שילוב בין מספר גורמים הוא תמיד מטריד יותר ומעלה את הסיכון.
חשוב לציין, שעצם נוכחותם של גורמי סיכון, עדיין אינה מובילה ללידה מוקדמת באופן וודאי. גם נשים עם גורמי סיכון רבים, ברוב המוחלט של המקרים, תלדנה במועד ובזמן. החשיבות של זיהוי גורמי הסיכון הללו היא רבה, משום שאת חלקם אנחנו יכולים לשנות או להציע טיפול מניעתי שהוכח ככזה אשר מפחית את הסיכון ללידה מוקדמת. גם כאשר אין דרך לשנות או למנוע את גורם הסיכון, המעקב הוא חשוב בכדי שנוכל לזהות בשלבים מוקדמים ככל הניתן את התרחשותה העתידי של לידה מוקדמת, ולהיערך לכך.
מהם גורמי הסיכון ללידה מוקדמת?
יש מספר רב של גורמי סיכון ללידה מוקדמת, הכוללים בין היתר: גיל אימהי (מתחת 18 ומעל 35), מצב סוציואקונומי נמוך, עישון, משקל נמוך וחוסר עלייה במשקל בהריון, סוכרת בהריון, סיפור משפחתי, מומים מולדים של הרחם, ניתוחים בצוואר הרחם, זיהומים שונים, הריון מרובה עוברים, הריון לאחר טיפולי פוריות ודימומים בטרימסטר ראשון.
מעבר לכל גורמי הסיכון הללו, 2 גורמי הסיכון החשובים ביותר ללידה מוקדמת הם לידה מוקדמת בעבר וקיצור של צוואר הרחם בהריון הנוכחי.
בכתבה זו, נתרכז בגורם הסיכון האחרון - קיצור של צוואר הרחם, ונשאל מספר שאלות מרכזיות שחשוב להכיר בהיבט זה.
מה המשמעות של קיצור צוואר הרחם?
כאשר במהלך הריון, נמדד קיצור של צוואר הרחם, מדובר בגורם סיכון ללידה מוקדמת. כלומר, לא בהכרח תתרחש לידה מוקדמת, אך קיים סיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת בקרב נשים עם צוואר מקוצר בהשוואה לנשים שבהן אורך צוואר הרחם הוא תקין. עדיין, הרוב המוחלט של הנשים, גם כאשר צוואר הרחם מקוצר, תלדנה בזמן.
כיצד מודדים את צוואר הרחם?
צוואר הרחם נמדד בבדיקת אולטרה-סאונד נרתיקית רגילה. לעיתים, בעיקר בשבועות מוקדמים של ההיריון, ניתן למדוד אותו גם בבדיקת אולטרה-סאונד בגישה בטנית.
מתי צוואר הרחם נחשב מקוצר?
אמנם זה תלוי בשבוע, אך הסף המקובל הוא כאשר צוואר הרחם מתחת 25 מ"מ, זה נחשב כקיצור של צוואר הרחם אשר מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת.
מתי מודדים את צוואר הרחם? אין הנחיות חד משמעיות למדידת צוואר הרחם במהלך ההיריון, אך מקובל למדוד אותן במהלך סקירת המערכות וכן בכל תלונה אשר מחשידה לאפשרות של לידה מוקדמת כגון לחצים, כאבי בטן וצירים. את מדידת צוואר הרחם מקובל לעשות (לפי הצורך) החל מסוף השליש הראשון ועד שבוע 34, מעבר לשבועות אלו אין טעם במדידת צוואר הרחם.
הנקודה החשובה כאשר מזהים קיצור של צוואר הרחם מתחת 25 מ"מ, היא להתחיל טיפול מניעתי. מדובר בגורם סיכון המאפשר טיפול מניעתי, כאשר מתן טיפול שכזה יכול להוריד את הסיכון לכך שאכן תתרחש לידה מוקדמת.
מה עושים כאשר מזהים קיצור של צוואר הרחם?
כאשר מזהים בשלבים מוקדמים של ההיריון קיצור של צוואר הרחם, כאמור לפני שבוע 34, ההמלצה המקובלת הינה טיפול מניעתי על ידי נרות פרוגסטרון. מדובר בטיפול חשוב מאוד שהוכח כיעיל למניעת לידה מוקדמת בנשים אשר נמצא אצלן קיצור של צוואר הרחם.
איך ניתן הטיפול?
יש בארץ תכשירים שונים של פרוגסטרון נרתיקי, הניתן בצורת טבליות בד"כ, במתן יומיומי לנרתיק.
האם הטיפול הוא בטוח?
כן, טיפול בנרות פרוגסטרון הינו טיפול בטוח שאינו מסוכן לעובר ואינו כרוך בתופעות לוואי ליולדת.
האם יש עוד דברים שחשוב לשים לב אליהם?
ישנם עוד אמצעים שהרופא שלך עשוי להמליץ עליהם כתלות בגורמי סיכון נוספים, בקיומם של צירים מוקדמים ובמידת הקיצור והפתיחה. אמצעים או יכולים לכלול בין היתר שימוש בתרופות לעצירת צירים, זריקות להבשלת ריאות העובר, מגנזיום למניעת סיבוכי פגות, תפר צווארי ועוד. כמובן שכל אחד מהאמצעים הללו הוא להחלטתו של הרופא/ה שלך, משום שאין טיפול אחד שמתאים כלל הנשים.
כמו כן, חשוב לקבל מהרופא שלך המלצות לגבי המשך ההיריון מבחינת תדירות ואופן המעקב לאחר שנמצא קיצור של צוואר הרחם וכן המלצות נוספות לגבי הצורך במנוחה או שמירת הריון.
