מהו דיקור מי שפיר?
דיקור מי שפיר הוא פעולה אבחנתית המבוצעת במהלך ההיריון, ובה נלקחת דגימה קטנה מנוזל מי השפיר המקיף את העובר.
מי השפיר מכילים תאים שמקורם בעובר. מהתאים ניתן להפיק חומר גנטי ולבצע בדיקות אבחנתיות שונות, בהתאם להתוויה הרפואית. במצבים מסוימים ניתן להשתמש בדגימת מי השפיר גם לצורך בירור של זיהום עוברי.
הדיקור מבוצע באמצעות מחט דקה ובהנחיית אולטרסאונד רציפה.
מתי מומלץ לבצע דיקור מי שפיר?
ישנן מספר סיבות שבגללן ניתן להמליץ על דיקור מי שפיר, ובהן:
- ממצא חריג בבדיקת אולטרסאונד, בשקיפות העורפית או בסקירת מערכות.
- תוצאה חריגה בבדיקת סקר במהלך ההיריון, לרבות בדיקת NIPT.
- חשד למחלה גנטית או כרומוזומלית בעובר.
- נשאות של ההורים למחלה גנטית או מחלה גנטית ידועה במשפחה.
- צורך בבירור גנטי מעמיק של העובר.
- חשד לזיהום עוברי, כגון CMV או טוקסופלזמה.
ההחלטה אם לבצע דיקור מי שפיר ואילו בדיקות לבצע בדגימה מתקבלת באופן אישי, בהתאם לנתוני ההיריון, ממצאי הבדיקות ולעיתים לאחר ייעוץ גנטי.
אילו בדיקות ניתן לבצע במי השפיר?
דגימת מי השפיר מאפשרת לבצע מגוון בדיקות. סוג הבדיקה נקבע בהתאם להתוויה הרפואית ולייעוץ הגנטי.
בין הבדיקות האפשריות:
בדיקות כרומוזומליות – כגון בדיקת שבב גנטי (Chromosomal Microarray – CMA), המאפשרת לזהות שינויים במספר הכרומוזומים וכן חסרים או תוספות של מקטעים כרומוזומליים.
בדיקות למחלות גנטיות מסוימות – כאשר קיימת נשאות הורית או חשד למחלה גנטית מוגדרת.
בדיקות גנטיות מתקדמות – במקרים מתאימים ניתן לבצע בדיקות ריצוף גנטי, כגון ריצוף אקסומי (Exome Sequencing), בהתאם לממצאים ולהמלצת הייעוץ הגנטי.
בדיקות לזיהומים – כאשר קיים חשד לזיהום של העובר, ניתן לבדוק במי השפיר נוכחות של גורמים זיהומיים מסוימים, כגון CMV.
חשוב לדעת כי גם בירור גנטי נרחב אינו יכול לשלול את כל המחלות או המצבים הגנטיים האפשריים.

כיצד מתבצע דיקור מי שפיר?
לפני הפעולה מבוצעת בדיקת אולטרסאונד להערכת העובר, השליה, כמות מי השפיר ולבחירת המקום המתאים ביותר לביצוע הדיקור.
לאחר חיטוי יסודי של עור הבטן, ובהנחיית אולטרסאונד רציפה, מוחדרת מחט דקה דרך דופן הבטן אל שק מי השפיר. מיקום המחט והעובר נצפים באולטרסאונד לאורך הפעולה.
דרך המחט נשאבת כמות קטנה של מי שפיר, בדרך כלל כ-20–40 מ"ל, בהתאם לסוג הבדיקות הנדרשות. לאחר שאיבת הדגימה המחט מוצאת מיד.
הפעולה עצמה קצרה ונמשכת בדרך כלל מספר דקות בלבד.
בהריונות מרובי עוברים מתוכננת הפעולה בהתאם למספר שקי ההיריון, סוג התאומים והבדיקות הנדרשות, ובמידת הצורך נלקחת דגימה נפרדת מכל שק.
האם דיקור מי שפיר כואב?
מרבית הנשים מתארות תחושת דקירה קצרה או אי־נוחות בזמן מעבר המחט דרך דופן הבטן. הפעולה קצרה מאוד ובדרך כלל אינה דורשת הרדמה.
לאחר הדיקור ייתכנו במשך זמן קצר תחושת לחץ או התכווצויות קלות בבטן.
האם דיקור מי שפיר בטוח?
דיקור מי שפיר נחשב לפעולה בטוחה כאשר הוא מבוצע על ידי רופאים מנוסים ובהנחיית אולטרסאונד.
עם זאת, כמו בכל פעולה פולשנית, קיימים סיכונים. הסיבוכים האפשריים כוללים ירידת מים, דימום, זיהום ובמקרים נדירים אובדן ההיריון.
הסיכון הנוסף לאובדן הריון המיוחס לדיקור עצמו נחשב כיום לנמוך מאוד, ובמרכזים מנוסים מוערך בסדר גודל של מתחת ל 1:500, מעבר לסיכון הבסיסי הקיים בהריון.
מה קורה לאחר הבדיקה?
לאחר הפעולה תישארי להשגחה קצרה ותקבלי הנחיות להמשך.
בדרך כלל ניתן לחזור לפעילות רגילה בהדרגה. מומלץ להימנע ממאמץ גופני משמעותי ביום הבדיקה ובהתאם להנחיות הצוות המטפל.
יש לפנות לבדיקה רפואית במקרה של ירידת מים או חשד לדליפת נוזל, דימום משמעותי, חום, כאבי בטן חזקים או התכווצויות משמעותיות.
מתי מתקבלות התוצאות?
משך הזמן לקבלת התוצאות תלוי בסוג הבדיקה שבוצעה.
חלק מהבדיקות יכולות להתקבל בתוך מספר ימים, בעוד שבדיקות גנטיות מורכבות יותר עשויות להימשך מספר שבועות.
הצוות יסביר לפני או לאחר הדיקור אילו בדיקות נשלחו ומהו הזמן המשוער לקבלת כל תשובה.
מה ההבדל בין דיקור מי שפיר לבדיקת סיסי שליה?
שתי הבדיקות מאפשרות לקבל חומר שמקורו בהריון לצורך אבחון גנטי, אך הן מבוצעות בשבועות שונים ובאמצעות דגימה שונה.
בדיקת סיסי שליה (CVS) מבוצעת בשלב מוקדם יותר של ההיריון, בדרך כלל בשבועות 11–14, ובה נלקחת דגימה מהשליה.
דיקור מי שפיר מבוצע בשלב מאוחר יותר, בדרך כלל החל משבוע 16, ובו נלקחת דגימה מנוזל מי השפיר המכיל תאים שמקורם בעובר.
הבחירה בין שתי הבדיקות תלויה בשבוע ההיריון, בסיבה לביצוע הבדיקה ובנתונים הרפואיים והגנטיים של כל הריון.
דיקור מי שפיר בבילינסון
דיקורי מי שפיר בבית החולים לנשים בבילינסון מבוצעים על ידי רופאים מומחים ברפואת האם והעובר ובאולטרסאונד מיילדותי, בעלי ניסיון רב בביצוע פעולות פולשניות במהלך ההיריון.
הבדיקות מבוצעות בהנחיית אולטרסאונד ובשיתוף מערך הגנטיקה, בהתאם להתוויה ולסוג הבירור הנדרש.
צוות הרופאים
ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי – מנהל המרכז לרפואת העובר
ד"ר ניר דובדבני
ד"ר כנרת טננבאום-גביש
ד"ר אנה אידלסון
ד"ר אריה יפה
פרופ׳ ישראל מייזנר
פרופ׳ ארנון ויז׳ניצר
פרופ׳ רון ברדין
ד״ר זאב אפרת



